משפטי תנאי באנגלית לרמה בינונית

משפטי תנאי באנגלית לרמה בינונית — ארבעה סוגים, כלל אחד שמפיל את כולם

הטעות הנפוצה ביותר של דוברי עברית במשפטי תנאי היא אחת: If I will go. בעברית אומרים "אם אני אלך", עם עתיד בשני חלקי המשפט. באנגלית אחרי if אין will — אף פעם. If I go, I will tell you.

הכלל הזה לבדו מתקן יותר שגיאות ממה שכל ארבעת סוגי התנאי מתקנים יחד, ולכן הוא הדבר הראשון שכדאי להנעיל לפני שממשיכים.

ארבעת סוגי משפטי תנאי באנגלית לרמה בינונית

Zero conditional — עובדות שתמיד נכונות: if you heat water, it boils. שני החלקים בהווה פשוט.

First conditional — אפשרות ממשית בעתיד: if it rains, I'll stay home. הווה אחרי if, עתיד אחרי הפסיק.

Second conditional — מצב דמיוני או לא סביר בהווה: if I had more time, I would travel. עבר אחרי if, would אחרי הפסיק. וכאן נמצא ה-were המפורסם: if I were you — לא was, גם ביחיד.

Third conditional — עבר שלא קרה, וחרטה עליו: if I had studied, I would have passed. זה הסוג המורכב ביותר, והוא גם זה שנשמע הכי בוגר כשהוא יוצא נכון.

איך לתרגל משפטי תנאי באנגלית ברמה בינונית

תרגלו סוג אחד עד שהוא יוצא בלי לחשוב, ורק אז הוסיפו את הבא. מי שמתרגל את ארבעתם במקביל מערבב ביניהם — וזו הטעות השנייה בשכיחות אחרי ה-will.

אחרי שארבעתם ברורים, הוסיפו את החלופות ל-if: unless (אלא אם), in case (למקרה ש־), as long as (כל עוד). הן מופיעות הרבה באנגלית מדוברת, ו-unless במיוחד מבלבל כי הוא כבר כולל בתוכו שלילה.

למה תנאי הוא דווקא הנושא שצריך לתרגל בדיבור

משפטי תנאי הם המקום שבו אנגלית נשמעת מתוחכמת: הצעה מנומסת, התנצלות, שקילת אפשרות, חרטה. כולם נבנים עם תנאי, וכולם נאמרים בשיחה ולא בכתיבה.

ומבנה של שני חלקים הוא בדיוק מה שנופל כשמדברים בזמן אמת. בשיעור ב-i-fal מתרגלים אותם בשיחה, עם תיקון במקום — והשיעור הראשון הוא ניסיון ללא עלות.